מאת עורך דין ונוטריון ינון ברקאי.
אישור נכונות תרגום ואישור על הצהרת מתרגם הם אישורים שונים. בראשון הנוטריון מאשר את נכונות התרגום, ובשני הוא מקבל ומאשר את הצהרת המתרגם. ההבדל חשוב כאשר מגישים מסמכים לרשות, למוסד לימודים או לגוף אחר: לא די בכך שעל המסמכים מופיעים חתימה וחותמת נוטריוניות. צריך לבדוק איזו פעולה אושרה ומה נדרש בהליך המסוים.
באישור נכונות תרגום הנוטריון בודק את התרגום
סעיף 15 לחוק הנוטריונים קובע תנאים לאישור נכונות תרגום: הנוטריון צריך לשלוט בשפת המקור ובשפת התרגום, ולערוך את התרגום בעצמו או לבדוק את נכונותו. לכן העובדה שאדם אחר הכין את הטיוטה אינה שוללת כשלעצמה אישור כזה. השאלה היא אם הנוטריון יכול לבדוק אותה ולעמוד בתנאי הדין, ולא רק מי הקליד את הטקסט.
באישור הצהרת מתרגם אין אישור של הנוטריון לנכונות התרגום
כאן הפעולה מתייחסת לתצהיר או להצהרה של האדם שתרגם את המסמך. אין להציג אותה כאישור הנוטריון עצמו לנכונות התרגום. סעיף 5.2 לנוהל אימות מסמכים ציבוריים של רשות האוכלוסין וההגירה מדגיש את ההבחנה, בהפניה לתקנה 14א לתקנות הנוטריונים ולסעיף 7(4) לחוק. באותו נוהל, בסעיף 5, מובאים גם התנאים הקבועים בסעיף 15 לחוק.
מכאן החשיבות של קריאת נוסח האישור, ולא רק הכותרת שבחשבונית או שם השירות שהתבקש בשיחה. אישור נוטריוני אינו הופך כל טענה במסמך המצורף לעובדה שהנוטריון בדק ואישר בעצמו. צריך להתייחס לפעולה המסוימת המתוארת בו.
מה קורה כאשר הגוף המקבל דורש דווקא אישור נכונות?
אם הדרישה היא לאישור נכונות תרגום, אין להניח שאפשר להחליפו בהצהרת מתרגם מטעמי נוחות. אם הנוסח אינו ברור, נכון לקבל הבהרה בכתב ולהעביר אותה לנוטריון לפני העבודה. דרישת הגוף המקבל חשובה לבחירת התוצר המתאים, אך היא אינה פוטרת את הנוטריון מקיום הוראות הדין ואינה מאפשרת לו לתת אישור שאינו מוסמך לתת.
גם כאשר גוף מסוים מוכן לקבל הצהרת מתרגם, אין להסיק שכך יהיה בהליך אחר. רצוי לשמור את ההנחיה ולזהות לאיזו בקשה היא ניתנה. תשובה ממחלקה אחת אינה בהכרח תשובה של כל הרשות, וקבלת מסמך בעבר אינה הבטחה לקבלתו בעתיד.
דוגמה להמחשה בלבד: אותו מסמך, שני מקבלים
נניח שדנה, דמות בדויה, צריכה להגיש תעודת לימודים לשני גופים. הגוף הראשון מבקש במפורש אישור נכונות תרגום. השני מודיע שבמסגרת הבקשה שלו ניתן להגיש הצהרת מתרגם מאושרת. אין כאן שני מחירים לאותו אישור, אלא שתי דרישות שונות ושתי פעולות נפרדות. עליה להציג לנוטריון את ההנחיות, את התעודה ואת התרגום הקיים, כדי לבדוק מה ניתן לעשות כדין בכל מסלול.
אם לאחר מכן הגוף השני משנה את הדרישה, אין להניח שהוספת חותמת או החלפת הכותרת יהפכו את האישור הקיים לאישור אחר. יש לבדוק מחדש מה נדרש ומה צריך לבצע. הדוגמה אינה מתארת לקוחה אמיתית, מוסד מסוים או תוצאה שהמשרד השיג.
אפוסטיל אינו מחליף את סוג אישור התרגום
לפי הסבר משרד המשפטים על אפוסטיל, אפוסטיל על אישור נוטריוני מאמת שהחותם הוא נוטריון לפי דיני המדינה הרלוונטית. הוא אינו משנה את הפעולה הנוטריונית שכבר נעשתה. לכן הוספת אפוסטיל להצהרת מתרגם אינה הופכת אותה לאישור נכונות תרגום. גם הצורך באפוסטיל וגם סוג אישור התרגום מחייבים בירור נפרד בהתאם למסמך ולמטרתו.
שאלות נפוצות
כבר שילמתי על תרגום. האם אפשר להשתמש בו?
ייתכן, אך יש לבדוק אותו ואת האישור המבוקש. עצם התשלום למתרגם אינו מעיד שהתקיימו התנאים לאישור נוטריוני מסוים.
האם המילים “תרגום מאושר” מספיקות כדי לבחור שירות?
לא תמיד. רצוי לברר אם הכוונה לאישור נכונות תרגום, להצהרת מתרגם או לדרישה אחרת, ולא לנחש לפי ניסוח כללי.
אפשר להבטיח שהאישור יתקבל?
אין להבטיח זאת מראש. התאמת האישור לדין ולדרישה היא חיונית, אך יש לבדוק גם תנאים אחרים של ההליך שאינם נוגעים לתרגום.
בדיקה לפני בחירת האישור
לבירור אפשר לפנות למשרד עו”ד ונוטריון ינון ברקאי בטלפון 03-5050890. המשרד נמצא ברחוב שחם 1, פתח תקווה, ומעניק שירות ללקוחות מכל הארץ. הבדיקה מתחילה במסמך ובדרישה שקיבלתם, ולא בבחירה בשם השירות בלבד.
מידע ושירותים להמשך
המידע במאמר הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי או תחליף לבדיקה פרטנית. יש לבדוק את הוראות הדין ואת הדרישות העדכניות של הגוף המקבל בהתאם למסמך ולהליך.
כל הזכויות שמורות לעורך דין ינון ברקאי.
